נדב חומד

נדב חומד

קהילת הבוגרים מוזמנת להכיר את נדב חומד, בוגר הפקולטה להנדסת תעשיה וניהול וכיום מנהל קבוצה בחברת אלמנטור.

נדב מספר: "השנה היא 2006, אני בדיוק חוזר מטיול במזרח אחרי שירות צבאי של 4 שנים. חזרתי כי נגמר הכסף ולא בגלל שהתגעגעתי. 
תכננתי לעבוד כברמן (כי כך אולי אכיר חברה על הדרך) לחסוך קצת כסף ולחזור לטייל, אבל להורים שלי היו תוכניות שונות. 
עוד בשדה התעופה, אמי אמרה לי: 'איזה כיף שחזרת, איך התגעגענו. אגב רשמנו אותך לטכניון ויש לך גם דירה בנשר אם אתה רוצה... אבל בלי לחץ מה שטוב לך (אבל כדאי שתבחר בטכניון..)".

אחרי דין ודברים החלטתי לשים פעמיי לחיפה, בעיקר כדי להוכיח לאמא שלי שהיא טעתה ושאני, שהייתי תלמיד בינוני בתיכון, לא בדיוק טכניון Material.
אבל כמו במשפט הידוע 'אתה מתכנן תכניות ואלוהים צוחק' - החודשיים שהקצבתי לעצמי בשביל חווית הטכניון הפכו ל-4 שנים.

מעבר חד לשנת  2009, אני מוצא את עצמי בשנה השלישית לתואר בהנדסת תעשיה וניהול בטכניון, גר בנשר ועובד במשרת סטודנט בחברת ייעוץ גדולה וידועה בהרצליה. מרוצים ממני בעבודה ורומזים לי (או יותר נכון אומרים לי בצורה ישירה שלא משתמעת לשתי פנים), שהעתיד שלי ורוד ... שאיך שאני מסיים את התואר יש לי עבודה מסודרת, העלאה מפנקת בשכר וניתן גם לדבר על רכב צמוד.

הייתי אמור להיות שמח ומרוצה מהחיים שלי נכון? אז זהו שבאותו זמן הרגשתי שמשהו חסר .. שאני לא נמצא במקום שבו אני צריך להיות. 
כבר חשבתי לעשות שינוי כיוון וללכת ללמוד משפטים או להתגייס לשב"כ כי לא רציתי להיות מהנדס תעשיה וניהול. ואז - אני מספר את זה להורים שלי ומקבל תגובה בסגנון: 'אנחנו מזמינים אותך לחופשה קצרה במלון, הכל כלול - העיקר שהשיגעון הזה יצא לך מהראש'.

ובכל זאת, למרות הלחץ המשפחתי וניסיונות שכנוע שונים ומשונים, אני עדיין מרגיש שאני לא במקום הנכון. 

ואז, כמו רעם ביום בהיר אני נתקל במודעת דרושים בפקולטה: "ליחידה מסווגת במודיעין דרושים קצינים בשנה השלישית בתואר להנדסת תעשיה וניהול או מערכות מידע, קורות חיים ניתן לשלוח ל...".
זהו, לא מודעה גרנדיוזית אבל משהו במודעה משך אותי: מספיק המילים יחידה מסווגת, קצינים וכו' והם קנו אותי. אז הגשתי קורות חיים ושכחתי מזה לגמרי. 
אחרי ארבעה חודשים מתקשר אלי ע' ואומר לי להתייצב בשעה X במקום Y למיונים בלי יותר מידי פרטים. ואני כמו צעיר מורעל אומר: בטח!!! (למרות שברור לי כי המשכורת הינה 70% ממשכורת שהבטיחו לי בחברת ייעוץ או כל חברת הי טק אחרת).

מי יאמין שאני תלמיד בינוני פלוס, אצליח לסיים לימודים בטכניון בציון נורמלי

רצים קדימה לשנת 2010 - סיימתי את המיונים שארכו כשנה (תחקיר בטחוני לוקח הרבה זמן מסתבר), וקובעים איתי שאני מתחיל כשבוע אחרי שאני מסיים רשמית את הלימודים שלי. ואז דואגים לומר לי בפעם הראשונה במשך כל השנה האחרונה שלפני שאני מתייצב בשערים של 8200 ברמת השרון כדאי שאעבור בבקו"ם כדי לעשות מחדש שרשרת חיול!!! (כאמור 4 שנים אחרי שסיימתי שירות של 4 שנים במשטרה צבאית!!! ופה חשבתי שסיימתי את הפרק הצבאי שלי.
מיותר לציין שהייתי קצת מופתע אבל לקח לי בדיוק דקה להתעשת, ואמרתי יאללה, אני מגיע.

מפה לשם עשיתי שירות משמעותי ב- 8200 - התחלתי בתפקיד הקלאסי של מנהל פרויקטים רק שבניגוד למה שקורה באזרחות, התפקיד הראשון שלי כבר היה תפקיד עם המון אחריות, ניהלתי תקציב של מיליוני שקלים, פגשתי לקוחות מהעולם המודיעיני וכן מהעולם העסקי של חברות הייטק מהמובילות במשק. ניהלתי ממשקי פיתוח, מוצר המיוחדים והחדשניים ביותר שאפשר לדמיין וכל זה מבלי שיש לי ניסיון משמעותי לפני כן אלא רק את התואר שלי .. היה מדהים.
מהתפקיד הזה קודמתי להיות ראש צוות ומשם להיות ראש מדור, תפקיד שאחראי על פרויקטים מיוחדים עם מדינות שכנות - הובלתי 30 מפתחים, מנהלי מוצר, מנהלי פרויקטים ואנשי תמיכה - תפקיד מדהים שחשף אותי לנבכי הטכנולוגיה והעולם המודיעיני המורכב שמדינת ישראל מתמודדת איתו - בקיצור ההחלטה הכי טובה שעשיתי.

השתחררתי בשנת 2016 בדרגת רס"ן (כשאני כבר נשוי .. זוכרים שרציתי להכיר חברה? אז הצלחתי!).
ומשם הדרך הייתה סלולה למגוון תפקידי ניהול בחברות ההיי טק המובילות במשק (ביניהן סיילספורס,  אסנס גרופ וכו'). כיום אני משמש מנהל קבוצה המורכבת ממפתחים, אנשי הדרכה, אנשי תמיכה ואנשי DEVOPS בחברה מעולה בשם אלמנטור, שנבחרה במקום השני ברשימת הסטארט-אפים המובילים של מגזין גלובוס. 

אז מה למדנו מכל זה? שזה לא היה קורה לולא שני דברים: ראשית - התעקשות של הורי שעליי ללמוד בטכניון ("כי יש כבר דירה אז מה אכפת לך?")  משם למדתי בעיקר איך ללמוד ואיך להאמין בעצמי ושהכל אפשרי (מי יאמין שאני תלמיד בינוני פלוס, אצליח לסיים לימודים בטכניון בציון נורמלי), ושנית - ההחלטה להגיע ל-8200 (מובן שההזמנה למיונים כלל לא הייתה מגיעה אם לא הייתי לומד בטכניון)  שם למדתי את רזי מקצוע הניהול הטכנולוגי על מרכיביו השונים".), ושנית - ההחלטה להגיע ל-8200 (מובן שההזמנה למיונים כלל לא הייתה מגיעה אם לא הייתי לומד בטכניון)  שם למדתי את רזי מקצוע הניהול הטכנולוגי על מרכיביו השונים".

 

גם לכם יש סיפור? נשמע לשמוע https://bit.ly/technionalumnistories